הפרעת נשימה בשינה היא גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות יתר לחץ דם ומחלות קרדיו-וסקולריות. נוסף על כך, ההפרעה היא גורם סיכון לפגיעה בתאונות בכלל ובתאונות דרכים בפרט. טיפול הבחירה בהפרעת הנשימה בשינה הוא ב-C-PAP, ואולם ההיענות לטיפול במכשיר זה אינה מספקת, ויש צורך בבחינת אפשרויות טיפול נוספות. מאז תיאור ההפרעה בסוף שנות השישים ניתנו פתרונות ניתוחיים מגוונים להפרעת הנשימה בשינה. הראשון מבניהם היה Tracheostomy ובילדים אדנו-טונסילקטומיה. בתחילת שנות השמונים הוצג ניתוח
ה-UPPP. מאז ועד היום התפתח מגוון רחב של פעולות כירורגיות לטיפול בהפרעת הנשימה בשינה. פאלאטופלסטיקה, ניתוחים ברצפת הפה ובלשון, Hyoid Suspension Tongue Repose, ניתוח לקידום הלסתות ואחרים. לאחרונה הוכנסו טכנולוגיות כירורגיות מתקדמות הכוללות בעיקר שימוש בגלי רדיו בחיך ובבסיס הלשון (RF) והזרקת תומכנים בשרירי החיך. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוזי ההצלחה של הפעולות הכירורגיות. בחירת המועמד המתאים לכל אחת מהפעולות חיונית להשגת אחוזי ההצלחה הגבוהים. בדיון יוצגו הנתונים האנטומיים, הפיזיולוגיים והביומטריים המשמשים לקביעת האינדיקציות והקונטר-אינדיקציות הניתוחיות.